בראש הסתובבו הרבה מחשבות ורעיונות לכתיבה, אך מזג אויר גנב את ההצגה.

הדי הסופה ג'ונס, בניו יורק הרחוקה, אשר שוברת שיאים בחוזק והיערמות השלג פר יממה, הזכירה לי את חווית השלג  הניו יורקי בחורץ 93' – אני עומדת בחוץ ומשתאה, לנוכח אנשי העיר שיצאו ל – Cross Country  על טיילת ברוקלין הייטס המפורסמת.

אצלנו, פתתי השלג מכסים קלות את הצפון ותקוותו של כל ילד ירושלמי לקום לבירה מושלגת ולחגוג יום בבית.

לאלו הגרים במישורים נותר רק לקוות, לעמוד מעט בפקקים ולאכול דברים חמים ומנחמים.

כן כן,

לכל אחד יש את מנהגי החורף שלו, שהוא שולף אותם כמו קוסם, לפי מד הקור וטיפות הגשם הנקוות על החלון.

אצלי בעשירייה הפותחת הם:

מרק, בכל הוארציות האפשרויות,

שוקו חם עם מקופלת,

משחקי קופסה ארוכים במיוחד בשילוב תן קו ופנטומימה,

מקלחת אש,

טוסט עם גבינה נוזלית מותכת,

סרט girls  סוחט דמעות,

ספר עם עלילה בארץ חמה,

חמין לשבת,

עוגה בחושה עם תה נענע,

והרבה עבודות יצירה של DIY.

כל אלו מחממים את האוירה, הגוף והנשמה ומאפשרים לי לעבור את החורף במהרה.

לאנשי הקיץ האוהבים את השמש והחום,

יש געגוע תמידי וציפייה,

שהנה הוא כבר מגיע,

מפזר את חומו כאבקת קסמים,

כולם משילים את השכבות ונראים במימדים הרגילים של החיים.

עד אז,  תהנו ממנהגי החורף שלכם, אולי תגוונו ותשאילו מחברים,

תוסיפו קמצוץ פירות יבשים והנה לכם מתכון DIY לעבור את הסערה.

ט"ו בשבט שמח.